1. הבינו מהו דו"ח תזרים מזומנים ,מה הבדל בינו לבין דו"ח רווח והפסד,ולמי אכפת.
פתגם ידוע אומר שאי אפשר לפשוט רגל כשאתה מרוויח מיליונים. הפתגם טועה. אם מישהו אמר לכם פעם שהעסקים הולכים מצויין אבל הוא קצת לחוץ על מזומנים כרגע, אז יש סיכוי שלא מדובר במישהו שמנסה להסתיר את עסקיו הכושלים או לשנורר מכם כמה גרושים, אלא בדובר אמת - במישהו שעסקיו מצליחים, אבל שקועים בחובות. קוראים לזה "ניהול גרוע", זה קורה להרבה עסקים, ואפשר לראות את זה מגיע כשקוראים את הדוח הכספי שנקרא "דוח תזרים מזומנים".
דוח תזרים המזומנים הוא אחד מהדוחות הרבעוניים של כל חברה בורסאית, הוא פחות ידוע ואהוד מהמאזן ודוח רווח והפסד, אבל הוא פרק חשוב בסיפור ששני הדוחות הללו מספרים על החברה. בניגוד למאזן, תזרים המזומנים לא מציג את השווי הכספי של מוניטין החברה, המלאי במחסניה והמדפסות במשרדיה. בניגוד לדוח רווח והפסד, הוא לא מחשב הכנסות עתידיות כהכנסות וירידה תיאורטית בערך הציוד כהוצאות. הדוח עוקב אחרי דבר אחד בלבד: הכסף האמיתי והריחני, כמה בדיוק יש ממנו ואיפה.
חברה שדוחותיה מראים על הכנסות ענק בשורת "לקוחות חייבים" (לקוחות שקנו מוצרים באשראי וטרם שילמו) ועל עלייה גדולה ב"ערך המוניטין" (השווי הכספי של שם החברה וסמלה) וששיעור הרווח-למניה שלה הרקיע שחקים (כלומר, שכשמחלקים את הרווח הנקי במספר המניות, מקבלים מספר מרקיע שחקים) – נשמעת כמו חברה שנמצאת במצב לא רע. רק דוח תזרים המזומנים שלה עלול לגלות שכל עוד הלקוחות לא שילמו, אין הכנסות בפועל; שחשבונות הבנק שלה ריקים ומסגרת האשראי סדוקה; ושמאחר וערך המוניטין והמניות הוא על הנייר בלבד, החברה למעשה משותקת.
זה יכול לקרות למשקי בית קטנים, כדוגמת מי שלקחו משכנתא ועקב שינוי מפתיע בהכנסות לא יכולים להמשיך לשלם אותה; זה יכול לקרות לעסקים קטנים, כמו חנות דיסקים שהיתה לי פעם ליד הבית ונסגרה בשיא ההצלחה - כשהמנהלים פתחו סניף נוסף אבל שכחו להשאיר בצד כסף לתשלום השכירות, ולא הספיקו למכור מספיק דיסקים כדי להחזיר את החוב בזמן.
זה גם יכול לקרות לגופים גדולים יותר, כמו לחברת האנרגיה הלאומית של אינדונזיה, פרטמינה, שיום אחד נשארה בלי מזומנים, וכמו לכמעט 50 רשויות מקומיות בישראל, שחלקן עדיין לא משלמות משכורות לעובדים שלהן. לא צריך הרבה כדי להיקלע לבעיות של תזרים מזומנים. מספיק חוש רע לתזמון, או מנהל כספים שרואה שיש בעיה אבל חושב שיהיה בסדר.
אל תהיו מנהלים שחושבים שיהיה בסדר, ואל תהיו משקיעים שחושבים שיהיה בסדר. למדו לקרוא את הדוח הזה, ודעו באילו שלוש שורות שלו הכי חשוב להציץ.
דוח תזרים המזומנים הוא אחד מהדוחות הרבעוניים של כל חברה בורסאית, הוא פחות ידוע ואהוד מהמאזן ודוח רווח והפסד, אבל הוא פרק חשוב בסיפור ששני הדוחות הללו מספרים על החברה. בניגוד למאזן, תזרים המזומנים לא מציג את השווי הכספי של מוניטין החברה, המלאי במחסניה והמדפסות במשרדיה. בניגוד לדוח רווח והפסד, הוא לא מחשב הכנסות עתידיות כהכנסות וירידה תיאורטית בערך הציוד כהוצאות. הדוח עוקב אחרי דבר אחד בלבד: הכסף האמיתי והריחני, כמה בדיוק יש ממנו ואיפה.
חברה שדוחותיה מראים על הכנסות ענק בשורת "לקוחות חייבים" (לקוחות שקנו מוצרים באשראי וטרם שילמו) ועל עלייה גדולה ב"ערך המוניטין" (השווי הכספי של שם החברה וסמלה) וששיעור הרווח-למניה שלה הרקיע שחקים (כלומר, שכשמחלקים את הרווח הנקי במספר המניות, מקבלים מספר מרקיע שחקים) – נשמעת כמו חברה שנמצאת במצב לא רע. רק דוח תזרים המזומנים שלה עלול לגלות שכל עוד הלקוחות לא שילמו, אין הכנסות בפועל; שחשבונות הבנק שלה ריקים ומסגרת האשראי סדוקה; ושמאחר וערך המוניטין והמניות הוא על הנייר בלבד, החברה למעשה משותקת.
זה יכול לקרות למשקי בית קטנים, כדוגמת מי שלקחו משכנתא ועקב שינוי מפתיע בהכנסות לא יכולים להמשיך לשלם אותה; זה יכול לקרות לעסקים קטנים, כמו חנות דיסקים שהיתה לי פעם ליד הבית ונסגרה בשיא ההצלחה - כשהמנהלים פתחו סניף נוסף אבל שכחו להשאיר בצד כסף לתשלום השכירות, ולא הספיקו למכור מספיק דיסקים כדי להחזיר את החוב בזמן.
זה גם יכול לקרות לגופים גדולים יותר, כמו לחברת האנרגיה הלאומית של אינדונזיה, פרטמינה, שיום אחד נשארה בלי מזומנים, וכמו לכמעט 50 רשויות מקומיות בישראל, שחלקן עדיין לא משלמות משכורות לעובדים שלהן. לא צריך הרבה כדי להיקלע לבעיות של תזרים מזומנים. מספיק חוש רע לתזמון, או מנהל כספים שרואה שיש בעיה אבל חושב שיהיה בסדר.
אל תהיו מנהלים שחושבים שיהיה בסדר, ואל תהיו משקיעים שחושבים שיהיה בסדר. למדו לקרוא את הדוח הזה, ודעו באילו שלוש שורות שלו הכי חשוב להציץ.
2. הכירו את המסלול זרימת המזומנים
כמו כל דוח כספי, גם דוח תזרים המזומנים מייצג התרחשויות מציאותיות בעולמנו. ההתרחשויות הן השגת כסף, הוצאתו לשם פיתוח מוצר או שירות, קבלת כסף תמורת המוצר או השירות, והוצאת הכסף שהתקבל על החזר חובות ועל המשך גלגול העסק. משהו שנראה בערך כך.
3. הכירו את הדוח ואת מבנהו
הדוח המעשי, המפחיד, כולל את השורות התחתונות של כל שלבי המחזור העסקי מתרשים הזרימה שלמעלה: כמה מזומנים נוספו מכל פעולות גיוסי הכספים, כמו מזומנים נוספו – או אולי דווקא פחתו – מכל פעולת הייצור והמכירה, כמו מזומנים פחתו מכל העלויות הנלוות, ובסופו של דבר, כמה מזומנים יש לחברה ביום חתימת הדוח. אין פה תמונה מלאה ומאוזנת של החברה ונכסיה, ולא חישובים דימיוניים לצרכי מס או משיכת משקיעים. הדוח הזה סוכם את כל המספרים שמופיעים על כל שטרות הכסף ששייכים לחברה, ואומר כמה זה יוצא.
הרשימה שלפניכם מפרטת את הפעולות שאת השורה התחתונה שלהן הדוח מציג. ברשימה הן מופיעות לפי הסדר הכרונולוגי שלהן במחזור הפעילות של עסק – מגיוס הכסף בהתחלה, ועד לחלוקת הרווחים והחזר החובות בסוף. בסוף הרשימה נסדר אותן לפי סדר הופעתן בדוח.
מכירת מניות – כסף נכנס לחברה: בראשית, בעל העסק שלא מעוניין למשכן את ביתו פונה לאנשים ומציע להם לשלם לו תמורת בעלות על חלק מהחברה. הוא יעשה את העבודה והם, כבעלים שקטים, יקבלו חלק מהרווחים ויהנו מהסיכוי שהנתח שלהם יהיה שווה הרבה יותר, כשהעסק יהפוך לאמפריה. הסיכון הוא שאם העסק נופל, כספי המשקיעים יפול יחד אתו. יש אנשים שמוכנים לקחת את הסיכון. קרנות הון סיכון, למשל. או כל מי שמשקיע בבורסה.
קבלת הלוואות ומענקים – כסף נכנס לחברה: הלוואה היא דרך מעודנת יותר לגייס כסף: בעל העסק מבטיח להחזיר סכום קבוע מראש בתאריך מוסכם, בלי לשתף את המלווה בהצלחה או בכשלון. אוברדראפט הוא הלוואה לכל דבר. היום יש לכם מזומנים ביד, מחר תשלמו הכל עם ריבית. בגלל שבניגוד למשקי בית, חברות מספקות מקומות עבודה ועוזרות לצמיחת הכלכלה, הן לפעמים מקבלות מענקים. גם הם מחושבים כאן.
השקעה בשטח וציוד (“רכוש קבוע”) - כסף יוצא מהחברה: אם העסק החדש הוא אימפרית מנועי חיפוש, זה הזמן לשכור משרד ולקנות מחשב. אם העסק הוא אימפרית שוקולד, זה הזמן לקנות סיר, בלנדר ומקררים. בעל העסק לוקח את הכסף שגייס בהלוואות, מענקים ומכירת מניות, ומתחיל לבנות את הביזנס.
רווח נקי – במקרה הטוב כסף נכנס, במקרה הרע הוא יוצא: לא במקרה השם הזה זהה לשמה של השורה התחתונה בדוח רווח והפסד. זו אותה שורה תחתונה, רק שבדוח רווח והפסד מגיעים אליה אחרי מסע ארוך. הוא מתחיל בחישוב ההכנסות, הפחתת הוצאות המשכורות וחומרי הגלם, השיווק, הבלאי התיאורטי, ועוד חישובים שונים ומשונים. דוח תזרים המזומנים לא מתעניין בתהליך, אלא רק בשאלה כמה מזומנים נוספו או פחתו בחזית ההכנסות, בסוף הרבעון או השנה שאליה מתייחס הדוח. הוא לוקח את הסכום שבסוף דוח הרווח וההפסד, ומוסיף לו את כל הכסף שבדוח הההוא הופחת על הנייר בלבד, אבל בפועל נשאר בבנק. אם דוח הרווח וההפסד ציין שערך הציוד פחת ב- 1,000 שקל, דוח תזרים המזומנים יוסיף בחזרה את הסכום שהופחת, כי החברה לא באמת הוציאה עוד 1,000 שקל השנה. מצד שני, הדוח גם יפחית ללא רחמים כל שקל שחושב על כהכנסה אבל לא נכנס בפועל, כמו צ'קים שטרם נפדו. הוא גם יפחית את מה שבדוחות אחרים חושב כעליה בנכסים עקב עליה במלאי: שכן בחישובי תזרים המזומנים, מלאי לא נחשב ככסף, ולא יחשב ככזה עד שיימכר ותמורתו תתקבל.
הוצאות נוספות – כסף יוצא מהחברה. אם יש הכנסות נוספות, הוא נכנס: לצד פעולות המכירה על כל ההוצאות הנלוות להן, יש לכל חברה הוצאות והכנסות נוספות שלא מחושבות כחלק מעיקר הפעילות העסקית. למשל: תשלום פיצויי פיטורין או תשלום ביטוחים. מה שיופיע בשורה הזו יהיה, גם כן, התיקון שדרוש כדי להציג את הכמות המציאותית והמדוייקת של המזומנים שבידי החברה. אם תשלומי הביטוח חושבו בדוח הרווח וההפסד כהוצאה חד פעמית, אבל למעשה משולמים בתשלומים חודשיים, תזרים המזומנים יחזיר לקופות החברה את כל מה שלא שולם בפועל עד ליום הפקת הדוח.
פרעון הלוואות והחזר חובות – כסף יוצא מהחברה: אחרי שהעסק הרוויח, הוא מתחיל להחזיר את ההלוואות שלקח. בדוח תזרים המזומנים, השורה הזו תתייחס אך ורק לכספים ששולמו בפועל כהחזר על הלוואות.
תשלום מיסים – כסף יוצא מהחברה, ולפעמים נכנס: בעוד שתשלום המיסים כבר חושב בדוח רווח והפסד ומשוקלל בתוך שורת הרווח הנקי, גם בו יכול להיות הבדל בין מה שהופיע על הנייר לבין סכומי הכסף שהועברו בפועל. השורות הנוגעות למיסים יקזזו מתשלומי המיסים סכומים שבפועל עדיין לא הועברו, ויוסיפו אותם בחזרה לערימת מזומני החברה. במידה ויש מיסים ששולמו אבל לא נרשמו, הם יופחתו כאן.
דיבידנד – כסף יוצא מהחברה: דיבידנד הוא חלוקה של רווחים בין בעלי החברה. לעיתים מוסיפים אותו כשורת לוואי לדוח רווח והפסד, והוא מהווה שורה חשובה בדוח תזרים המזומנים, כי רק אחריו אפשר לראות כמה מזומנים נשארו לחברה, אם בכלל, כדי להתחיל אתם את מחזור העסקים הבא.
את השורות האלה, שמוצגות כאן לפי הסדר הכרונולוגי, ממיין הדוח הבורסאי לשלוש קבוצות: "תזרים מזומנים מפעילות שוטפת”, שכוללת את כל העליות וההפחתות במזומנים כתוצאה מקניות, מכירות, ותשלומים לעובדים וספקים ושאר הפעולות של הרצת העסר; “תזרים מזומנים מפעילות השקעה", שכוללת את כל העליות במזומנים כתוצאה ממכירת מניות, ואת כל ההפחתות במזומנים כתוצאה מרכישת רכוש קבוע כמו קרקע, מבנים ומכונות; ו"תזרים מזומנים מפעילות מימון" שמרכז את כל שינויי המזומנים הנובעים מהלוואות והחזרן.
הרשימה שלפניכם מפרטת את הפעולות שאת השורה התחתונה שלהן הדוח מציג. ברשימה הן מופיעות לפי הסדר הכרונולוגי שלהן במחזור הפעילות של עסק – מגיוס הכסף בהתחלה, ועד לחלוקת הרווחים והחזר החובות בסוף. בסוף הרשימה נסדר אותן לפי סדר הופעתן בדוח.
מכירת מניות – כסף נכנס לחברה: בראשית, בעל העסק שלא מעוניין למשכן את ביתו פונה לאנשים ומציע להם לשלם לו תמורת בעלות על חלק מהחברה. הוא יעשה את העבודה והם, כבעלים שקטים, יקבלו חלק מהרווחים ויהנו מהסיכוי שהנתח שלהם יהיה שווה הרבה יותר, כשהעסק יהפוך לאמפריה. הסיכון הוא שאם העסק נופל, כספי המשקיעים יפול יחד אתו. יש אנשים שמוכנים לקחת את הסיכון. קרנות הון סיכון, למשל. או כל מי שמשקיע בבורסה.
קבלת הלוואות ומענקים – כסף נכנס לחברה: הלוואה היא דרך מעודנת יותר לגייס כסף: בעל העסק מבטיח להחזיר סכום קבוע מראש בתאריך מוסכם, בלי לשתף את המלווה בהצלחה או בכשלון. אוברדראפט הוא הלוואה לכל דבר. היום יש לכם מזומנים ביד, מחר תשלמו הכל עם ריבית. בגלל שבניגוד למשקי בית, חברות מספקות מקומות עבודה ועוזרות לצמיחת הכלכלה, הן לפעמים מקבלות מענקים. גם הם מחושבים כאן.
השקעה בשטח וציוד (“רכוש קבוע”) - כסף יוצא מהחברה: אם העסק החדש הוא אימפרית מנועי חיפוש, זה הזמן לשכור משרד ולקנות מחשב. אם העסק הוא אימפרית שוקולד, זה הזמן לקנות סיר, בלנדר ומקררים. בעל העסק לוקח את הכסף שגייס בהלוואות, מענקים ומכירת מניות, ומתחיל לבנות את הביזנס.
רווח נקי – במקרה הטוב כסף נכנס, במקרה הרע הוא יוצא: לא במקרה השם הזה זהה לשמה של השורה התחתונה בדוח רווח והפסד. זו אותה שורה תחתונה, רק שבדוח רווח והפסד מגיעים אליה אחרי מסע ארוך. הוא מתחיל בחישוב ההכנסות, הפחתת הוצאות המשכורות וחומרי הגלם, השיווק, הבלאי התיאורטי, ועוד חישובים שונים ומשונים. דוח תזרים המזומנים לא מתעניין בתהליך, אלא רק בשאלה כמה מזומנים נוספו או פחתו בחזית ההכנסות, בסוף הרבעון או השנה שאליה מתייחס הדוח. הוא לוקח את הסכום שבסוף דוח הרווח וההפסד, ומוסיף לו את כל הכסף שבדוח הההוא הופחת על הנייר בלבד, אבל בפועל נשאר בבנק. אם דוח הרווח וההפסד ציין שערך הציוד פחת ב- 1,000 שקל, דוח תזרים המזומנים יוסיף בחזרה את הסכום שהופחת, כי החברה לא באמת הוציאה עוד 1,000 שקל השנה. מצד שני, הדוח גם יפחית ללא רחמים כל שקל שחושב על כהכנסה אבל לא נכנס בפועל, כמו צ'קים שטרם נפדו. הוא גם יפחית את מה שבדוחות אחרים חושב כעליה בנכסים עקב עליה במלאי: שכן בחישובי תזרים המזומנים, מלאי לא נחשב ככסף, ולא יחשב ככזה עד שיימכר ותמורתו תתקבל.
הוצאות נוספות – כסף יוצא מהחברה. אם יש הכנסות נוספות, הוא נכנס: לצד פעולות המכירה על כל ההוצאות הנלוות להן, יש לכל חברה הוצאות והכנסות נוספות שלא מחושבות כחלק מעיקר הפעילות העסקית. למשל: תשלום פיצויי פיטורין או תשלום ביטוחים. מה שיופיע בשורה הזו יהיה, גם כן, התיקון שדרוש כדי להציג את הכמות המציאותית והמדוייקת של המזומנים שבידי החברה. אם תשלומי הביטוח חושבו בדוח הרווח וההפסד כהוצאה חד פעמית, אבל למעשה משולמים בתשלומים חודשיים, תזרים המזומנים יחזיר לקופות החברה את כל מה שלא שולם בפועל עד ליום הפקת הדוח.
פרעון הלוואות והחזר חובות – כסף יוצא מהחברה: אחרי שהעסק הרוויח, הוא מתחיל להחזיר את ההלוואות שלקח. בדוח תזרים המזומנים, השורה הזו תתייחס אך ורק לכספים ששולמו בפועל כהחזר על הלוואות.
תשלום מיסים – כסף יוצא מהחברה, ולפעמים נכנס: בעוד שתשלום המיסים כבר חושב בדוח רווח והפסד ומשוקלל בתוך שורת הרווח הנקי, גם בו יכול להיות הבדל בין מה שהופיע על הנייר לבין סכומי הכסף שהועברו בפועל. השורות הנוגעות למיסים יקזזו מתשלומי המיסים סכומים שבפועל עדיין לא הועברו, ויוסיפו אותם בחזרה לערימת מזומני החברה. במידה ויש מיסים ששולמו אבל לא נרשמו, הם יופחתו כאן.
דיבידנד – כסף יוצא מהחברה: דיבידנד הוא חלוקה של רווחים בין בעלי החברה. לעיתים מוסיפים אותו כשורת לוואי לדוח רווח והפסד, והוא מהווה שורה חשובה בדוח תזרים המזומנים, כי רק אחריו אפשר לראות כמה מזומנים נשארו לחברה, אם בכלל, כדי להתחיל אתם את מחזור העסקים הבא.
את השורות האלה, שמוצגות כאן לפי הסדר הכרונולוגי, ממיין הדוח הבורסאי לשלוש קבוצות: "תזרים מזומנים מפעילות שוטפת”, שכוללת את כל העליות וההפחתות במזומנים כתוצאה מקניות, מכירות, ותשלומים לעובדים וספקים ושאר הפעולות של הרצת העסר; “תזרים מזומנים מפעילות השקעה", שכוללת את כל העליות במזומנים כתוצאה ממכירת מניות, ואת כל ההפחתות במזומנים כתוצאה מרכישת רכוש קבוע כמו קרקע, מבנים ומכונות; ו"תזרים מזומנים מפעילות מימון" שמרכז את כל שינויי המזומנים הנובעים מהלוואות והחזרן.
אני מתנצל על הפונטים המכוערים והעומס הכללי באיור שלפניכם. מטרת האיור היא להראות בחלק הימני את סדר הפעולות הכרונולוגי, מגיוס הכסף ועד לחלוקת הרווחים, בחלק המרכזי את הסדר שבו הפעולות מיוצגות בדוח – הפעילות השוטפת בנפרד, המימון בנפרד ופעולות ההשקעה בנפרד; ובחלק השמאלי את מה שעושים עם כל זה – סוכמים את השורות התחתונות של שלוש הקבוצות ומחשבים אם בסוף הרבעון או השנה יש יותר מזומנים, או פחות.
4. קראו את הדוח
שימו לב שכל אחת משלוש הקבוצות – פעילות שוטפת, פעילות מימון ופעילות השקעה, מסתיימת בשורה "מזומנים נטו שנבעו מהפעילות". מספרים בסוגריים הם מספרים שליליים, כלומר מייצגים ירידה בסך המזומנים, ומספרים שלא בסוגריים מייצגים עלייה בסך המזומנים.
הדוח עצמו נחתם בשלוש שורות: השינוי התקופתי – במקרה של הדוח הזה, השנתי – בכמות המזומנים; כמות המזומנים בתחילת התקופה הנסקרת, וכמות המזומנים בסוף התקופה הנסקרת.
החברה שמוצגת בדוח הזה סיימה את השנה בהפסד נקי של 104 אלף שקל, אבל לאחר כניסת תשלומי לקוחות על עסקאות מהעבר, והתאמות נוספות של מצבה החשבונאי למציאות, ניתן לראות שהיא סיימה את השנה בתוספת של 228 אלף שקל. כשמוסיפים אותם ל- 863 אלף השקלים שהיו ביתרות חשבונות הבנק שלה, מקבלים תזרים מזומנים שנתי חיובי של מיליון ו- 91 אלף שקל.
הדוח הזה משרת את מנהלי העסק – כל עסק – לפחות כמו שהוא משרת את המשקיעים והנושים. בעזרתו יכול בעל העסק לראות האם הוא זקוק להלוואות והאם הוא יכול להרשות לעצמו לקחת אותן. האם הכסף שהוא יוציא עכשיו מהקופה יהיה רווחים לגיטימיים שלו, או מעילה בכספים. האם הגיע הזמן להתרחב והאם יש לעסק את הגב הכלכלי לעמוד בהוצאות הרבות שיהיו בטווח הקצר. כי בטווח הקצר, מיליון ו- 91 אלף שקל הם מה שעושה את ההבדל.
הדוח עצמו נחתם בשלוש שורות: השינוי התקופתי – במקרה של הדוח הזה, השנתי – בכמות המזומנים; כמות המזומנים בתחילת התקופה הנסקרת, וכמות המזומנים בסוף התקופה הנסקרת.
החברה שמוצגת בדוח הזה סיימה את השנה בהפסד נקי של 104 אלף שקל, אבל לאחר כניסת תשלומי לקוחות על עסקאות מהעבר, והתאמות נוספות של מצבה החשבונאי למציאות, ניתן לראות שהיא סיימה את השנה בתוספת של 228 אלף שקל. כשמוסיפים אותם ל- 863 אלף השקלים שהיו ביתרות חשבונות הבנק שלה, מקבלים תזרים מזומנים שנתי חיובי של מיליון ו- 91 אלף שקל.
הדוח הזה משרת את מנהלי העסק – כל עסק – לפחות כמו שהוא משרת את המשקיעים והנושים. בעזרתו יכול בעל העסק לראות האם הוא זקוק להלוואות והאם הוא יכול להרשות לעצמו לקחת אותן. האם הכסף שהוא יוציא עכשיו מהקופה יהיה רווחים לגיטימיים שלו, או מעילה בכספים. האם הגיע הזמן להתרחב והאם יש לעסק את הגב הכלכלי לעמוד בהוצאות הרבות שיהיו בטווח הקצר. כי בטווח הקצר, מיליון ו- 91 אלף שקל הם מה שעושה את ההבדל.
תודה ל"לייף האקר"
No comments:
Post a Comment